החלטה בתיק ת"א 49653-03-12

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף וכן בקשה מטעם המשיבים לעיכוב חיובו הכספי של המשיב 1 כתנאי להגשת תביעה חדשה בנדון על פי פסק הדין שניתן בהסכמה ביום 13.5.2007 בבית משפט השלום בת"א במסגרת ת.א. 14788/05 וזאת עד למתן פסק דין בתובענה החדשה דכאן.

המשיבים (להלן: "המשיבים" או "התובעים") הגישו תובענה זו בסך של 604,934 ש"ח כנגד המבקש (להלן: "המבקש" או "הבנק"). קדמה לתביעה זו תביעה שהוגשה בגין אותה עילה בביהמ"ש השלום בת"א (ת.א. 14788/05) ביום 08/05/2005 ע"י המשיב 1 כנגד הבנק ובה טען המשיב 1 להתרשלות והפרת חובות חקוקות מצד הבנק בגין אי צירוף רעייתו המנוחה לביטוח חיים קבוצתי שהוצע באותה עת ללווים שנטלו הלוואות משכנתא מהבנק.

בתביעה שבפניי המשיבים תובעים את הבנק בטענה כי במסגרת הליך נטילת הלוואה למימון רכישת דירה, ביקשו המשיב 1 ורעייתו המנוחה להיות מבוטחים בביטוח חיים קבוצתי אצל חברת הביטוח עמה קשור הבנק, כאשר בפועל, לטענת המשיבים, עת נפטרה רעייתו של המשיב 1, נודע להם כי הבנק התרשל בתפקידו ולא יידע את המשיב 1 ורעייתו בדבר היעדר כיסוי ביטוחי של רעייתו של המשיב 1.

במסגרת התובענה המקורית שהוגשה ביום 27.1.2005 בבית משפט השלום בת"א, הסכימו הצדדים להצעת כב' השופט תמיר על פיה תימחק התובענה וחידושה יותנה בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח, הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 13.5.2007.

בשולי כתב התביעה דנא מבקשים התובעים לבטל את פסק הדין שניתן בהסכמה מיום 13.5.2007 וזאת בטיעון כי פסק דין זה ניתן בשל הטעיה וטיפול רשלני של בא כוחו הקודם של המשיב 1, עו"ד שמואל קורנבלאו (להלן: "עו"ד קורנבלאו").

טענות הבנק:

הבקשה לסילוק התביעה על הסף הוגשה ע"י הבנק והיא נסמכת על שלושה נימוקים עיקריים:

האחד, טוען הבנק כי יש לסלק את התביעה על סף מחמת מניעות עקב פסק הדין שניתן בהסכמה מיום 13.5.2007.

השני, טוען הבנק כי יש לסלק את התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית של בית המשפט דנא לדון בתביעה אשר במסגרתה התבקש ביטול פסק הדין שניתן בהסכמה.

השלישי, טוען הבנק לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

טענות המשיבים:

לטענת המשיבים, שני נימוקיה הראשונים של הבקשה לסילוק על הסף אינם רלוונטיים למשיב 2 מאחר והוא לא היה צד בהליך הקודם אשר לגביו ניתן פסק הדין בהסכמה מיום 13.5.2007.

מוסיפים המשיבים, כי פסק דין זה ניתן בשל אי התייצבות המשיב 1 לדיון וכל זאת בשל מחדלו של בא כוחו הקודם של המשיב 1, אשר לא יידע את המשיב 1 בדבר הצורך בתשלום הפרשי אגרה הכרוכה בהגשת תביעה מתוקנת ובדבר הקדמת שעת הדיון, ולפיכך ניתן פסק דין זה בהסכמה ועל דעת עו"ד קורנבלאו בלבד בלא שטרח תחילה לברר עם המשיב 1, אשר השפה היחידה השגורה בפיו הינה זרה (רוסית), האם יוכל לעמוד בהוצאות בסך של 15,000 ש"ח. למותר לציין, לטענת המשיבים, כי נוכח חסרון כיס ועקב כך כי הבנק מכר את דירת המגורים של המשיב 1, וכי הוא נאלץ כיום לחיות בשכירות, יקשה עליו לעמוד בהוצאות אלה.

ביום 20.10.2010 הוגשה מטעם המשיב 1 בבית משפט השלום בת"א בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהסכמה וביום 14.12.2010 בית המשפט קבע כי ככל שסבר המשיב 1 כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות את ביטול ההסכם, היה עליו להגיש לבית המשפט תובענה חדשה בעניין זה.

המשיב 1 הגיש תובענה חדשה בעניין זה במסגרת התובענה התלויה ועומדת בבית משפט זה ובמסגרת תובענה זו, עתר לסעד הצהרתי לבטל את פסק הדין שניתן בהסכמה.

דיון והכרעה:

בפניי שתי בקשות, האחת בקשה לסילוק התביעה על הסף שהוגשה מטעם הבנק והשנייה, בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 13.5.2007 מטעם המשיבים. שתי בקשות אלה שלובות זו בזו ולפיכך אדון בהן כבמקשה אחת.

ראוי לציין בשלב זה כי התביעה דנא למעשה מתייחסת לשני ראשים: האחד והעיקרי בהם נוגע לתביעה בגין הפרת חובה חקוקה ע"י הבנק, והשני מתייחס (אם כי באופן שולי) לביטול פסק הדין שניתן בהסכמה ביום 13.5.2007.

ביום 13.5.2007 ניתנה החלטה מפי כבוד השופט תמיר מיכאל בבית משפט השלום בת"א ב- ת.א. 14788/05, לפיה ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים וזו לשונה: